גל האינפלציה בישראל לא מפסיק להפתיע. מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל פורסם אתמול והגיע ל 0.8%. מה שמביא את האינפלציה השנתית ל 5%.

אז מה המשמעות של אינפלציה גבוהה?

אינפלציה היא המדד לעלייה במחירי הסחורות והשירותים במשק . כאשר האינפלציה עולה, כוח הקנייה של הכסף נשחק, מה שאומר שנדרש יותר כסף כדי לקנות את אותה כמות של סחורות ושירותים. זה יכול להוביל למגוון של בעיות כלכליות, כולל ירידה באמון הצרכנים בבנק המרכזי, ירידה בהשקעות ומיתון כלכלי.

אחת הדרכים שבהן בנקים מרכזיים יכולים להגיב לאינפלציה היא על ידי התאמת שיעורי הריבית. כאשר האינפלציה עולה, בנקים מרכזיים יכולים להעלות את הריבית כדי להאט את הפעילות הכלכלית ולהפחית את הביקוש לסחורות ושירותים. זה, בתורו, יכול לסייע בהורדת האינפלציה על ידי הפחתת כמות הכסף אצל הציבור והפיכתו ליקר יותר להלוואות.

בישראל, בנק ישראל קובע את הריבית על בסיס מגוון גורמים, לרבות אינפלציה, צמיחה כלכלית ותנאים כלכליים גלובליים. בשנים האחרונות הבנק שומר על ריבית נמוכה על מנת לעורר צמיחה כלכלית ולהפחית את האבטלה. עם זאת, עם עליית האינפלציה, כעת ישנה סבירות גדולה יותר שהבנק יעלה את הריבית על מנת להביא לשליטה על האינפלציה.

בנק ישראל צפוי להיפגש בהמשך החודש כדי לדון במצב הכלכלי הנוכחי ולקבוע האם להעלות את הריבית או לא. הערכות מדברות על העלאת ריבית של 0.25%, מה שיביא את ריבית הבנק ל 4.75% ואת ריבית הפריים ל 6.25% כמובן שלהעלאה זו עשויות להיות השלכות משמעותיות על המשק הישראלי. 

ישראל חוותה האצה פתאומית באינפלציה, כאשר המחירים לצרכן עלו בקצב שלא נראה מזה שנים. שיעור האינפלציה השנתי, כפי שדווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלה על הציפיות, וחרג את הטווח העליון של טווח היעד הממשלתי. לחץ אינפלציוני זה ניתן לייחס לגורמים שונים, לרבות שיבושים בשרשרת האספקה, עלייה במחירי הסחורות העולמיים וביקוש מקומי העולה על ההיצע.

כיצד זה משפיע על השווקים הפיננסים?

שוק ההון, הכולל מניות, אג"ח וכלי השקעה אחרים, הושפע משמעותית מהזינוק באינפלציה. כאשר כבר היום ראינו ירידות חדות בשוק המקומי כאשר תל אביב נדל"ן ירד ב - 3.7% ותשואת אג"ח של ממשלת ישראל ל- 10 שנים עלתה ל-3.70%. כשהאינפלציה שוחקת את כוח הקנייה של הצרכנים, היא מכניסה אי ודאות ותנודתיות לשוק. משקיעים מתחילים לחשוש מהפיחות הפוטנציאלי של השקעותיהם ומחפשים אסטרטגיות להגנה על עושרם.
בסביבה כזו, שוק המניות נוטה להיות רגיש מאוד למגמות אינפלציוניות. מחירי המניות עשויים לחוות תנודתיות מוגברת כאשר המשקיעים מעריכים מחדש את שווי החברות על רקע עליות העלויות והוצאות צרכניות נמוכות יותר. בנוסף, סקטורים כמו שירותים, קמעונאות ומוצרי צריכה מתמודדים לעתים קרובות עם אתגרים כאשר עלויות תשומה גבוהות יותר פוגעות בשולי הרווח שלהם.

פגיעה ישירה בשוק אגרות החוב

שוק האג"ח, לעומת זאת, חווה השפעות ישירות ובולטות יותר מהאינפלציה. איגרות החוב הן ניירות ערך עם הכנסה קבועה, כלומר ערכן מושפע משינויים בשיעורי הריבית והאינפלציה. כאשר האינפלציה עולה, היא שוחקת את כוח הקנייה של תשלומי הריבית והקרן העתידיים, מה שמוביל לירידה בתשואה הריאלית על איגרות החוב.

בתגובה לעלייה באינפלציה, בנקים מרכזיים נוקטים לעתים קרובות אמצעי הידוק מוניטרי, כגון העלאת ריבית, כדי להילחם בלחצים אינפלציוניים. כאשר הריבית עולה, מחירי האג"ח נוטים לרדת, מכיוון שאג"ח חדשות המונפקות עם תשואות גבוהות יותר הופכות לאטרקטיביות יותר למשקיעים. לכן, בסביבה אינפלציונית, מחירי האג"ח נוטים להיות בקורלציה הפוכה עם ציפיות האינפלציה ותנועות הריבית. 
משקיעים המחזיקים באג"ח קיימות בריבית קבועה עומדים בפני סיכון של הפסד הון אם יבחרו למכור את איגרות החוב שלהם לפני הפדיון. יתרה מכך, משקיעים המבקשים להשקיע באג"ח חדשות צפויים לדרוש תשואות גבוהות יותר כדי לפצות על סיכון האינפלציה. כתוצאה מכך, ייתכן שהמנפיקים יצטרכו להציע שיעורי קופונים גבוהים יותר על הנפקות אג"ח חדשות, מה שעלול להגדיל את עלויות ההלוואות לתאגידים הגדולים ולממשלות השונות.
מה האסטרטגיה הנכונה למחזיקי אגרות החוב?
לנוכח האינפלציה העולה, משקיעי אג"ח עשויים לשקול ליישם אסטרטגיות כדי להפחית את ההשפעה על התיקים שלהם. גישה אחת היא לגוון את ההשקעות על פני עדכון משך החיים הממוצע של אגרות החוב. על ידי פיזור השקעות על פני אג"ח לטווח קצר, לטווח בינוני וארוך, משקיעים יכולים לנהל את סיכון הריבית ולהפיק תועלת פוטנציאלית מעקומות תשואות משתנות.
אסטרטגיה נוספת היא לשקול רכישה של אגרות מגודרות אינפלציה, כגון אגרות חוב צמודות מדד. איגרות חוב אלו מתאימות את ערך הקרן על סמך שינויים במדד המחירים לצרכן, מה שמספק הגנה מפני אינפלציה.