בעוד גובה המס בכל אפיק לא אמור להשפיע באיזה סקטור או מניה כדאי לנו להשקיע, זהו בהחלט שיקול שצריך להוביל אותנו בבחירת סוג המוצר אשר באמצעותו ננהל השקעות.

אמנם חוקי המס משתנים לעתים רחוקות בישראל, עדיין משרד האוצר דואג להיות עדכני ומידי פעם מוציא חוזרים כאלו ואחרים שמשנים את חוקי המס, לכן חשוב להישאר ערניים.

בחירת השקעה עם תשלום מס מינימלי יכולה להיות ההבדל בין השקעה מוצלחת להשקעה כושלת.

כידוע, ככל שהתשואה אותה תיק ההשקעות שלנו הניב גבוהה יותר, כך גובה המס אותו נשלם גבוה יותר. אמנם אף אחד לא יתנגד להרוויח כמה שיותר, סביר להניח שכולנו גם נשמח לשלם כמה שפחות מס על אותם רווחים.

מקסום פוטנציאל התשואות ביחס לגובה המס

מאחר ותיק ההשקעות ההוליסטי של משק הבית בנוי ממגוון רחב של מוצרי השקעה, עלינו לבצע תכנון מס נכון בכל אפיק ואפיק בהתאם לפוטנציאל התשואות שלו. ע"י יצירת תכנון מס נכון, נדאג שאת הרווחים הגבוהים ננצל באמצעות מוצרים הפטורים ממס ואת הרווחים הנמוכים והסולידים יותר ננצל במוצרים החייבים במס.

ניהול סיכונים

אמנם ישנם מוצרים עם מס מופחת כגון מס נומינלי של 15% אך עדיין חשוב לפרוס את תמהיל ההשקעות שלנו גם על מוצרים עם מיסוי של 25% ריאלי. מאחר ואין ביכולתנו לדעת מתי האינפלציה תרים ראש ותגרום לאפיק הריאלי להיות עדיף.

דחיית מס

מוצרי ההשקעה לרוב מתחלקים לשני סוגים – מס במקור ומס נדחה. כמובן שהמודל העדיף הוא מס נדחה. מאחר וברגע שאנו במסלול של ניכוי מס במקור, כגון, בתיק מיועץ בבנק, אנו מאבדים את האפקט של "ריבית דה ריבית". משמע, בעת מכירת ני"ע ברווח, הכסף אותו נקבל מהשקעה זו יהיה בניכוי המס. בעוד במוצרים בהם קיימת דחיית מס, כגון, פוליסת חיסכון, נהנה מאפקט "ריבית דה ריבית" מאחר ותשלום המס מבוצע רק בעת פדיון הפוליסה או ההשקעה ולפיכך גובה המס שנשלם יהיה נמוך יותר.